Translate

יום חמישי, 21 בנובמבר 2019

כנס "מחיר הבגידה" בקמפוס הרב-תרבותי בחיפה של הקריה האקדמית אונו: מאת שרית יוכפז




כנס "מחיר הבגידה" בקמפוס הרב-תרבותי בחיפה של הקריה האקדמית אונו:
"לפרופ' אלכס שטיין מהאונ' העברית מותר לטעות, אבל לשופט העליון אלכס שטיין אסור בשום אופן ובמשפט 'הבגידה' הוא טעה 6 פעמים"
כך אמר ד"ר חנן גולדשמידט, במהלך כנס "מחיר הבגידה" שנערך היום בקריה האקדמית אונו בהשתתפות אנשי אקדמיה, אנשי דת ומשפטנים בכירים ● הכנס המיוחד נערך לקראת הדיון המחודש בבג"צ שצפוי להתקיים במרץ הקרוב בו צפויים תשעה שופטי עליון להכריע מהו דין חלוקת הרכוש בגירושים על רקע בגידת האישה

היום (יום ד', 20.11) התקיים בקמפוס הרב-תרבותי בחיפה של הקריה האקדמית אונו כנס "מחיר הבגידה" בנושא השפעת פסיקת בג״ץ על חלוקת הרכוש בבתי הדין הדתיים ובבתי המשפט לנוכח משפט "הבגידה" שזכה לתהודה תקשורתית רחבה לפני כשנה. בכנס השתתפו משפטנים בכירים וראשי בתי דין מהדתות השונות אשר שיתפו ואת דעותיהם לגבי הסוגיה רבת המשמעות שניצבת בפני שופטי בג"צ.

כאמור, לפני כשנה בית המשפט הרבני פסק לטובת אישה שבגדה בבעלה וקבע כי במסגרת גירושיהם על הגבר לחלוק איתה את הדירה בה חיו יחד כמעט 30 שנים על אף שהיתה בבעלותו עוד טרם הנישואים. הגבר החליט לעתור לבית המשפט הרבני הגדול, שיחד עם בג"צ קבע להפוך את הפסיקה ולקבוע תקדים בו הגבר לא מחויב לשתף את רכושו עם גרושתו.

כעת, ארגוני נשים ובראשם מרכז רקמן התייצבו לצד האישה ועתרו לדיון נוסף בבג"צ, אשר צפוי להתקיים במרץ הקרוב בפורום מורחב של לא פחות מ-9 שופטים על מנת לקבוע פעם אחת ולתמיד - מה דין אישה בוגדת בעת הגירושים?

פרופ' יובל אלבשן, דקן הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו: "אחת המטרות ששמנו לעצמנו בפקולטה למשפט היא לדבר ישראלית. לדעתי, "בג"צ הבוגדת" הוא אחד מהמשפטים שמאגדים הכי הרבה שסעים בחברה שלנו. אנחנו בקמפוס הרב-תרבותי לא חוששים מנושאים שהצליחו להתסיס כל כך הרבה זרמים בישראל – ולכן בחרנו היום לדון בהם יחד ולהראות ישראליות קצת אחרת.

ד"ר חנן גולדשמידט, המרכז הבינתחומי הרצליה: "על פי כל ההלכות המשפטיות, בית הדין הרבני יכול להכניס שיקולים דתיים רק בנושאים של נישואים וגירושים, אבל לא יותר מכך, ובטח לא לערב עניינים דתיים בשיקולי רכוש. לפרופ' אלכס שטיין מהאוניברסיטה העברית מותר לטעות, אבל לשופט העליון אלכס שטיין – אסור בשום אופן לטעות, בטח לא טעות אחרי טעות. במשפט הבגידה הוא טעה לא פחות מ-6 פעמים.

פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים, הקריה האקדמית אונו: "הבעיה הגדולה בפסק הדין הזה היא שצובעים אותו כהחלטה דתית ולא אזרחית – אך לדעתי לא כך הם פני הדברים. כבר ב-1971 בית המשפט העליון התייצב מול סוגיה דומה ושם ארבעה שופטים קבעו ברוב מול שופט אחד כי הנכס יישאר בידי הגבר ולא בשיתוף האישה. אז למה כולם מתעוררים אחרי אחרי למעלה מ-40 שנים?"

עו"ד שירין סולאן, מומחית לדיני משפחה: "זה ברור מאליו שכל מי שנבגד במערכת יחסים ירצה לקפח את הצד האחר ולכן נוצרת כאן בעיה  עבור בית הדין בכל הקשור להסכמה על חלוקת הרכוש. בג"צ כבר קבע בעבר כי אישה שבגדה לא תקופח בעת גירושיה – אך בצורה תקדימית לא כך הם פני הדברים בבג"צ הנוכחי. עמדתי היא ברורה - אם במהלך הנישואין האישה נתנה מעצמה וטיפלה בילדים באופן מיטבי, היא צריכה לקבל מחצית מהרכוש, ולפסוק אחרת – זאת ממש הכרזה על מהפכה חברתית.

הקאדי שיח' עמאד אבו ריש, ביה"ד הדרוזי לערעורים: "אצלנו בעדה יש משפט שאומר 'הגבר מביא את הכסף – והאישה בונה את הבית'. אצלנו צריך הסכמה של שני הצדדים שבית הדין ידון בסוגיית רכוש, אך אם שואלים מה עמדתנו -  מחלקים תמיד חצי חצי, כי היא בנתה את המשפחה ותחזקה את משק הבית. בית מבחינתנו שייך לנישואין ולמשפחה, ואני מאמין שצריך לשמור עליו מכל משמר בגלל הילדים. ברגע שהאישה הביאה לעולם את הילדים צריך לשמור גם עליה וגם על הבית המשותף מכל משמר.

הקאדי ד"ר איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים: "לפי הלכות הדין באיסלאם, אף אדם חוץ מהריבון המוסלמי אינו רשאי להעניש את האישה בשל מעשיה. לכן, מי שפוגע באישה נואפת בטענה של פגיעה בכבוד המשפחה עובר עבירה חמורה בעצמו לפי הדין השרעי. בנוסף, באסלאם מאוד מורכב להוכיח ניאוף וצריך לפחות ארבעה עדים שראו את מעשה הבגידה".

הרב דיין סיני לוי,  בית הדין הרבני חיפה: "המסגרת המשפחתית היא אחת מהיסודות הבולטות והחשובות של החברה שמקנה לנו את הערכים הבסיסיים של נתינה, אמון, אהבה וקרבה. בגידה לעומת זאת היא פגיעה באותה מערכת משפחתית, ולא סתם במקרא המערכת הזוגית היא משל למערכת שבין אדם לאלוהיו".

"לדעתי, התפיסה שאין לבגידה משקל בהכרעת הדין היא שגויה. כשאחד הצדדים פוגע באופן מהותי בחוזה שנקבע בין בני הזוג, הוא מפר ערכים אנושיים בסיסיים ואסור לנו לעמוד מנגד ולבחור "לאתרג" את הבגידה ולא להתייחס אליה. בסוף, צריך לזכור שהפגיעה המשמעותית באמת היא בילדים שעלולים להיחשף לבגידה בעקבות הגירושין, ולגרום למודל האמון שלהם, ההורים – לקרוס לנגד עיניהם. זה מסוכן, ועל כן אלינו לגנות בגידות ולהביע עליהן את הדעת". 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה