עיריית ירושלים ומגדל דוד מוזיאון ירושלים- מציגים:" יהורם גאון – התערוכה".מומלץ בחום .מאת: שרית יוכפז

 

עיריית ירושלים ומגדל דוד מוזיאון ירושלים מציגים:

יהורם גאון – התערוכה

תערוכת הוקרה לאחד הקולות הגדולים של התרבות הישראלית – 70 שנות יצירה, שירה, קולנוע וירושלים

פתיחה: 11 ביולי 2025

ב-11.7.2025, נפתחה במגדל דוד מוזיאון ירושלים, תערוכת הוקרה מוזיקלית לאייקון הישראלי יהורם גאון, המציגה 70 שנות יצירה ותרומה לתרבות הישראלית. התערוכה היא פרי שיתוף פעולה בין עיריית ירושלים למגדל דוד מוזיאון ירושלים.

לצד התערוכה, התקיימו במוזיאון שלל אירועי תרבות בהשראת פועלו של גאון – סיורים, מופעים, ערבי שירה ופעילויות למשפחות.

יהורם גאון, אמן רב־תחומי בעל קריירה מפוארת וייחודית, 

ניצב בלב תערוכה מוזיקלית זו. התערוכה מתחקה אחר מסע חייו, מורשתו ויצירתו של גאון, המתפרשים על פני למעלה מ-70 שנים: החל בילדותו בירושלים, עבור בלהקת הנח"ל, התרנגולים ושלישית גשר הירקון, דרך הצגות התיאטרון, סרטי הקולנוע וסדרות טלוויזיה בהם השתתף, ועד לסרטים הדוקומנטריים החשובים שיצר. נראה כי עוד ידו נטויה - גם בימים אלה הוא מוסיף להקליט ולפרסם שירים חדשים, להופיע בכל רחבי הארץ ולעבוד על סרט חדש שצפוי לצאת בקרוב.

גאון, שזכה לעבוד עם טובי הכותבים, המלחינים והבמאים הישראלים, רכש קהל מעריצים עצום שמלווה אותו עד היום. 

הוא הצליח לחבר בין מזרח ומערב, ולבטא ביצירתו ואישיותו אהבה עמוקה לעם ישראל, לארץ ישראל ובעיקר לירושלים. 

תרומתו הגדולה של גאון לתרבות הישראלית הוכרה בעשרות פרסים שקיבל לאורך השנים. החשוב שבהם הוא פרס ישראל לזמר עברי שהוענק לו בשנת 2004.

יהורם גאון, בקולו יוצא הדופן ובנוכחות הבימתית הסוחפת שלו,

נותן קול ומשמעות לסוגיות חברתיות בוערות המלוות את החברה הישראלית, כמו במחזמר "קזבלן" ובסרט "מבצע יונתן", לצד רגעים בלתי נשכחים של צחוק והומור עצמי. הופעתו ריתקה את הקהל הישראלי ויצרה במהלך השנים קולאז' עשיר של זיכרונות קולקטיביים.

פרקי התערוכה עוסקים במקורות ההשראה ליצירתו של גאון,

בשירת הלאדינו והרומנסות, ברגעי השיא בקריירה ארוכת השנים שלו, והשפעתם על התרבות הישראלית. לצד השירים, הסרטים ותכניות הטלוויזיה האהובות, נחשף לראשונה האוסף הפרטי העצום של גאון, ממנו נבחרו פריטים נדירים, תקליטים, תצלומים וסרטים היסטוריים שטרם הוצגו לקהל הרחב. בין השאר, יוצגו פריטים אישיים מבית הוריו של גאון, כתבי יד ותווים מקוריים, אוסף כובעים של דמויות ששיחק גאון במהלך השנים ובראשם הכובע של קזבלן, וכן הספר של ההצגה קזבלן שלא נראה מעולם, ובו סקיצות מקוריות לתפאורה של ההצגה מידי הצייר והמאייר אריה נבון, וכתבי יד של המשוררת נעמי שמר.

לתערוכה נערכו במיוחד ארבעה קליפים אומנותיים על ידי הבמאי קובי פרג', המספקים חוויה ויזואלית ומוסיקלית עשירה. שישה סרטונים יוצגו בנוסף,

ויהוו שער לפרקים חשובים ביצירתו של גאון, ולשיתופי הפעולה שלו עם היוצרים החשובים בישראל. 

בתערוכה מדריך קולי, בו מלווה יהורם גאון עצמו, לאורך פרקי התערוכה, את המבקרים בסיפור ושירה. לרשות המבקרים יעמוד גם ה"אולפן השקוף - לא נפסיק לשיר", בו יוכלו לבחור

שיר מתוך הרפרטואר המוסיקלי העשיר של יהורם גאון, ליצור קאבר משלהם לשיר, ולקבל אותו כסרטון למזכרת.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: 

"יהורם גאון הוא פס הקול של הישראליות ושיריו הם צלילי חיי. הרומנסרו, הפיוטים הספרדיים של בית אבא, שירי ירושלים ושירי ארץ ישראל - כולם שזורים בקולו ובאישיותו הייחודית. דרכו המוזיקלית עיצבה את חיי, ואני יודע שרבים בירושלים חשים כך. אני מזמין אתכם למסע מיוחד, מרגש, ואישי, שיאפשר הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של חייו ושל חיינו."

אילת ליבר, מנכ״לית ואוצרת ראשית:

"יהורם גאון הוא לא רק אמן מהגדולים שידעה התרבות הישראלית, שירתו היא פס קול ישראלי וירושלמי. החוויה המוזיקלית במגדל דוד, בלב ירושלים שבה נולד ופעל, מאפשרת הצצה לעשייה אדירה שנטועה עמוק בזהות המקומית והישראלית. יחד עם זאת התערוכה עדכנית ומרהיבה, משלבת טכנולוגיה עכשווית ומאפשרת גם לקהל הצעיר היכרות עם דמותו ועם שיריו של גאון."

טל קובו, אוצרת התערוכה: 

"יהורם גאון הוא אייקון ישראלי חסר תקדים בתרבות הישראלית. לאורך שנות יצירתו, מלווה אותו קהל מעריצים, לא רק בשל כישרון המשחק והקול החם שלו. היצירה והעשייה שלו מעל 70 שנים, מתגלות לפנינו בתערוכה כרלוונטיות מתמיד, ראי להתגבשותה של התרבות הישראלית מקום המדינה ועד לימינו, ובו בזמן מעוררות כמיהה להתרפק על צלילים ומראות של ילדות, כמיהה לישראל של פעם."

לצד התערוכה, מציע המוזיאון שורה של אירועי תרבות ופעילויות לכל המשפחה – סיורים, מופעים, ערבי שירה וריקודים – כולם בהשראת חייו ויצירתו של יהורם גאון. פירוט האירועים באתר המוזיאון.

סיורים מודרכים בתערוכה – כלולים במחיר הכניסה למוזיאון
ימי שלישי בין השעות 18:00–19:30
ימי שישי בין השעות 10:00–11:30 (החל מ־18.7)

"אני ירושלמי" – סיור בעקבות יהורם גאון בעיר העתיקה בתאריכים נבחרים ביולי, אוגוסט וספטמבר

"כל הכבוד" – השירים הגדולים של יהורם גאון

"רוקדים במצודה" – ערבי ריקודי עם לשיריו של יהורם גאון וחבריו בתאריכים נבחרים

"חלום ליל קיץ" – חוויית קיץ לילית לכל המשפחה ומופע לילדים משירי יהורם גאון 

את התערוכה מלווה קטלוג חגיגי, בהוצאת המוזיאון.

מנכ"לית ואוצרת ראשית: אילת ליבר

אוצרת התערוכה: טל קובו

מעצב: אורי גלזר

למידע נוסף באתר מגדל דוד מוזיאון ירושלים

       לכבוד לי היה להצטלם ליד יהורם גאון.

כתובת: מגדל דוד מוזיאון ירושלים

שעות פתיחה: ימי ראשון: 12:00-17:00

ימים שני, רביעי וחמישי: 09:00-17:00

ימי שלישי: 09:00-20:00

ימים שישי ושבת: 09:00-15:00

לינק לרכישת כרטיסים: www.tod.org.il

למידע נוסף: אתר אינטרנט

מומלץ בחום ואהבה לבקר בתערוכה .

                          

מאת: שרית יוכפז

שרית יוכפז - לייף סטייל, אופנה, עסקים. תרבות  ותיירות.

מפעל הפיס הכריז הערב (יום ב', 2.2) על הזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות ע"ש פנחס ספיר לשנת 2025/ מאת שרית יוכפז

 

הזוכה בפרס הביכורים של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025,מימין- רוני פרצ׳ק על ספרה ״סיטארה״מנכ"ל מפעל הפיס, עו"ד בני דרייפוס.

יו"רית ועדת השיפוט ד"ר רות קלדרון.

יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, איציק לארי.

הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025 אמיר חרש על ספרו "שכול וכשלון וזומבים".

**צילום סיון פרג' - 

מפעל הפיס הכריז הערב (יום ב', 2.2) על הזוכה הגדול

בפרס ספיר לספרות ע"ש פנחס ספיר לשנת 2025

 

הזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות ע"ש פנחס ספיר לשנת 2025:

 

אמיר חרש על ספרו "שכול וכשלון וזומבים"

 

הזוכה בפרס "ספר הביכורים" של פרס ספיר לספרות

של מפעל הפיס לשנת 2025:

רוני פרצ'ק על ספרה "סיטארה"

 

חגיגות 25 שנה לייסוד פרס ספיר של מפעל הפיס וטקס בחירת הזוכה בפרס לשנת 2025 נערכו בערב מיוחד "בין השורות" שכולו אהבה והצדעה לספרות העברית. במלאת רבע מאה לייסוד הפרס התקיים ערב רב-התרחשויות בספרייה הלאומית, ירושלים, ביתה של המילה הכתובה.

 

הטקס, בהנחייתה של הזמרת והשחקנית אסתר רדא, התקיים במעמד:

יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס איציק לארי ומנכ"ל מפעל הפיס עו"ד בנימין דרייפוס, יו"רית ועדת השיפוט ד"ר רות קלדרון, ובהשתתפות: זוכי עבר - זוכי פרס ספיר לדורותיו, המועמדים הנרגשים ובני משפחותיהם, אורחים מיוחדים ומוזמנים נוספים.

 

במסגרת התוכנית האמנותית של הערב השתתפו:

האחים קדוש - הרכב ייחודי של שלישיית האחים המוזיקאים שהביאו לבמה חוויית סאונד ייחודית המשלבת בין ג'אז, מוזיקה ערבית קלאסית ורוק פרוגרסיבי. האחים קדוש ביצעו את השירים JIRJUR ו-"שיר של יום חולין", כמו כן הזמרת אסתר רדא ביצעה את השיר "עוד ניפגש".

 

האירוע החל בחוויית שוטטות ברחבי הספרייה בין עבודת פרפורמנס-ספרותית מקורית שנכתבה במיוחד לאירוע ומשלבת טקסטים מתוך היצירות הזוכות לאורך השנים, לבין סיורים בתערוכות הספרייה ותצוגת פריטים של כתבי יד מקוריים ונדירים, פרי עטם של גדולי הספרות העברית השמורים באוספי הספרייה: ש"י עגנון, לאה גולדברג, אורי צבי גרינברג, עמוס עוז, א.ב. יהושע ועוד. האורחים הוזמנו לשוטט, לחוות ולאצור את רצף האירועים המתאים להם, בערב שחשף את החומרים שמהם מורכבת הספרות.

מפעל הפיס הכריז הערב (ב', 2.2) על הזוכים בפרס ספיר לספרות לשנת 2025.

פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס על שמו של פנחס ספיר נוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את היצירה הספרותית האיכותית בעברית ואת תרבות הקריאה בישראל, והוא מחולק זו השנה ה-25. פרס ספיר הוא הנדיב, היוקרתי, המוערך והמפורסם בפרסי הספרות המחולקים בישראל זו השנה ה-25 על ידי מפעל הפיס. הפרס מוענק מדי שנה ליצירות הספרותיות הטובות ביותר של השנה החולפת, במסלול ראשי ובמסלול ביכורים.

 

הזוכים בפרס ספיר ובפרס הביכורים נבחרו על-ידי ועדת השיפוט בראשות יו"רית ועדת השיפוט ד"ר רות קלדרון, נשיאת "עלמא", בית לתרבות עברית ואשת סגל במרכז מנדל למנהיגות,

יחד עם חברי הוועדה שנחשפו היום לראשונה (מסודרים לפי א'-ב' של שם המשפחה):

צליל אברהם - עיתונאית ויוצרת הסכתים, מבקרת ספרות ב"הארץ" ומגישה שותפה של תכנית התרבות "יום-יום" בכאן תרבות.

נדב הלפרין - משורר, עיתונאי ומגיש התכנית "אש זרה".

ד"ר אורית מיטל - מנהלת בית עגנון, משוררת, מרצה, עורכת.

טל ניצן - משוררת, סופרת, מתרגמת ועורכת.

ד"ר לילך נתנאל - סופרת וחוקרת ספרות עברית ויידיש.

פרופ' חבר בדימוס חנה שווגר-סוקר - מרצה באוניברסיטת בן גוריון בנגב (בדימוס), עורכת  "מכאן" כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית.

 

את הפרס לזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות העניק יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, איציק לארי. הזוכה ב"פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025" יקבל מענק בסך 180 אלף ש"ח וספרו יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ובשפה זרה נוספת, על פי בחירתו. בנוסף, ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי חמשת הסופרים שנבחרו במסגרת "הרשימה הקצרה" ובמסגרת "ספר הביכורים", ויעניק אותם כמתנה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.

 

את הפרס לזוכה במסלול הביכורים העניקה יו"רית ועדת השיפוט ד"ר רות קלדרון, נשיאת "עלמא", בית לתרבות עברית ואשת סגל במרכז מנדל למנהיגות. הזוכה במסלול "פרס הביכורים" יקבל פרס כספי בסך 75 אלף ₪.

 

יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, איציק לארי, בירך את הזוכים ואמר:

"פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס הוא חלון הראווה של הספרות הישראלית, והוא מבטא את מחויבותנו העמוקה לחיזוק היצירה העברית ולקידום קולות ספרותיים מגוונים ואיכותיים. הזוכים השנה מצטרפים לשורה מכובדת של יוצרים ויוצרות שמעצבים את דמותה של הספרות הישראלית ומעניקים לה עומק, משמעות ותקווה".

 

יו"רית ועדת השיפוט, ד"ר רות קלדרון:

"בחודשים האחרונים, ביחד עם ועדת בחירה מן המצוינות, פגשנו דרך הדפים סופרים וסופרות מוכשרים, מרגשים, מחויבים, שישבו בשנים הקשות האחרונות, בתוך צער ואימת המלחמה, והקדישו את זמנם ואת תמצית הווייתם להקשיב למציאות ההומה סביבנו ולכתוב יצירה מקורית חדשה. הסופרים הם פועלי תרבות-רפאים, שמתקנים במילים את הסדקים שנוצרו בנפש הישראלית. אין מקום מתאים יותר לחגוג את יבול הספרים השנתי מאשר כאן, בבניין החדש של הספרייה הלאומית, ביתה של המילה הכתובה.

תודה רבה למפעל הפיס על המחויבות הרב-שנתית לתמיכה בתרבות ובספרות הישראלית, ועל ההשקעה המשמעותית המאפשרת לקדם יצירה עברית איכותית ותרבות עשירה ומגוונת".

 

נימוקי ועדת השיפוט לספר הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025

ונימוקי ועדת השיפוט לזוכה בפרס ספר הביכורים:

 

נימוקי זכייתו של הספר "שכול וכשלון וזומבים" מאת אמיר חרש / בהוצאת עם עובד:

אם מתקיים בישראל היום ויכוח נוקב על אהבה (ושנאה) ועל חופש, הרי שהספר הזה הוא חופש ככל שהספרות יכולה להעניק. והוא צופן בתוכו אהבה, משום שהוא מזכיר את החיים ואת ערך החיים. לפעמים, באש ובדמעות, בהרס, בשכול ובכשלון, אפשר להגות בחיים רק מצדם השני, צד המוות. הספר הזה מזמין אותנו להגות בעתיד, זה שיבוא בהכרח, אחרי המוות, ואחרי  כל המלחמות.

*שכול וכשלון וזומבים* מאת אמיר חרש מחזיר לחיים את הרומן הארץ-ישראלי של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח ביפו במאורעות מאי 1921. שנת האפס של הסכסוך היהודי-ערבי חוזרת בספר הזה ומתגלגלת לישראל של שנת 2025. לא צריך להכיר את יצירת ברנר כדי לקרוא את הספר הזה: צריך רק לחיות כאן כדי להבין אותו, כדי להצטער בגללו, וגם כדי לצחוק ממנו, אמנם צחוק זעזועים..

אמיר חרש הוא קורא מזהיר של הספרות העברית, יודע נפש התרבות הישראלית, ומשיב נפשה. הוא מושך את ברנר בלשונו כדי לתאר בדיוק את העצב החשוף של כל-כך הרבה ישראלים בימים האלה ובזמן הזה: "אפשר, אפשר מאוד, שכאן אי אפשר לחיות, אבל כאן צריך להישאר, כאן צריך למות, לישון, אין מקום אחר...".

על דמיון שיש בו גרעין של אמת, על מעשה מסירה ספרותית מעורר השתאות, על רומן היסטורי המתעקש לשאול גם על העתיד לבוא בארץ הזו, על הריקוד המרהיב על החבל הנמתח בין החיים למתים, לפני זמננו ועוד הרבה אחרינו, הספר הזה הוא מעשה יצירה במלוא מובן המילה.

 

נימוקי זכייתו של ספר הביכורים "סיטארה" מאת רוני פרצ'ק / בהוצאת גמא-טנג'יר

בכתיבה עוצרת נשימה, נרקמות ב"סיטארה" עלילות המתרחשות על רקע מצב החירום בהודו של שנות השבעים, ובתוכו ביטול זכויות האזרח, איסור על הפגנות ותוכנית לעיקור המוני. הרחק מהכאן ועכשיו הנפוץ כל כך בספרות העברית, בעולמם של גברים מוסלמים בהודו, מתרחשת מערבולת שמסחררת את נימי הגוף והתודעה, לצד הסמטאות, החללים האפלים והמאבקים הפוליטיים והדתיים. כל העורקים פועמים ברומן הזה שמזמין אותנו להישאב לעולם רחוק וזר, אחוזים ביופיו האכזר והחושני. הספר נשזר לנגד עינינו מבעד לקולות ולמראות המשובצים כמו מכיתות זכוכית בבדי הסיטארה: "אני שומעת את רחש העלים, את גרגרי האבק המתערבלים. אני שומעת את העצמות הקטנות המתפוקקות בגופך הצנום הכורע, המעוגל כעובר, את הדם הדקיק העובר בנימיך, את תאי העור הדרוכים עד התפצחות. משהו במהלכן הפנימי של פעימותיך משתבש ונצרם. מה קרה, מה נפרע בך אי-שם בזמן?". השאלה הזו אינה מניחה למספרת הפותחת את הספר, ולקוראים, עד לרגע הסיום וגם אחריו בניסיון להבין "מה נפרע".

 

פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס נוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את היצירה הספרותית האיכותית בעברית ואת תרבות הקריאה בישראל, והוא מחולק זו השנה ה-25. להלן רשימת הזוכים בו לאורך השנים:

שנת 2000: חיים סבתו, "תאום כוונות", בהוצאת ידיעות אחרונות

שנת 2001: דויד גרוסמן, "מישהו לרוץ אתו", בהוצאת הקיבוץ המאוחד

שנת 2002: גיל הר אבן, "שאהבה נפשי", בהוצאת כתר ספרים

שנת 2003: אמיר גוטפרוינד ז"ל, "אחוזות החוף", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2004: דן צלקה ז"ל, "ספר האלף בית", בהוצאת חרגול

שנת 2005: אלונה פרנקל, "ילדה", בהוצאת מפה

שנת 2006: רון לשם, "אם יש גן עדן", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2007: שרה שילה, "שום גמדים לא יבואו", בהוצאת עם עובד

שנת 2008: צבי ינאי ז"ל, "שלך סנדרו", בהוצאת כתר

שנת 2010: יורם קניוק ז"ל, "תש"ח", בהוצאת ידיעות ספרים

שנת 2011: חגי ליניק, "דרוש לחשן", בהוצאת הספרייה החדשה הקיבוץ המאוחד

שנת 2012: שמעון אדף, "מוקס נוקס", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2013: נעה ידלין, "בעלת הבית", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2014: ראובן נמדר, "הבית אשר נחרב", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2015: אורלי קסטל-בלום, "הרומאן המצרי", בהוצאת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה.

שנת 2016: מיכל בן-נפתלי, "המורה", בהוצאת כתר ספרים.

שנת 2017: אסתר פלד, "פתח גדול מלמטה", בהוצאת בבל.

שנת 2018: אתגר קרת, "תקלה בקצה הגלקסיה", בהוצאת כנרת זמורה דביר

שנת 2019: אילנה ברנשטיין, "מחר ניסע ללונה פארק", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר
שנת 2020: סמי ברדוגו, "חמור", בהוצאת הספרייה החדשה

שנת 2021: הילה בלום, "איך לאהוב את בתך", בהוצאת כנרת זמורה דביר

שנת 2022: אורית אילן, "אחות לפליאדות", בהוצאת ידיעות ספרים

שנת 2023: עופרה עופר אורן, "מה קרה להגר באילת", בהוצאת כנרת זב"מ.

שנת 2024: יוסי אבני-לוי, "שלושה ימים בקיץ", בהוצאת כנרת זב"מ.