דוח חדש של מכון ברוקדייל על הפגיעה
הכלכלית בתחילת משבר הקורונה:
מסקר של מכון ברוקדייל עולה כי לאחר הסגר הראשון כמעט מחצית
מכלל משקי הבית צמצמו את חסכונותיהם בעקבות המשבר, ושישית מכלל משקי
הבית לוו כסף כדי להתמודד עם נזקי המשבר.
לרוב משקי הבית
שנפגעו מהמשבר, הסיוע הממשלתי שניתן עד אוגוסט עזר רק במעט בשמירה על רמת הצריכה, אך
הוא עזר יותר לבעלי הכנסות נמוכות.
השפעת המענקים
שניתנו למשפחות עם ילדים הייתה גדולה מהשפעת המענקים שניתנו לקבוצת האוכלוסייה
שמעל גיל הפרישה.
החוקרים
ממליצים לבחון אפשרויות נוספות של סיוע ממשלתי ממוקד יותר למשקי בית שנפגעו,
במיוחד למשקי בית שהכנסתם נמוכה ולמשקי בית שאין להם גישה למשאבים פיננסיים אחרים.
בעקבות התפשטות מגפת הקורונה והבידוד
החברתי, חלה פגיעה במצבם הכלכלי של רבים ממשקי הבית בישראל. בדוח חדש של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל,
אותו חיברו החוקרים סטיבן לאופר, מאיה הרן רוזן וסמדר סומך, נסקר האופן שבו השתמשו משקי הבית
בישראל במשאביהם הפיננסיים (חיסכון והלוואות) ובעזרה הממשלתית שניתנה מחודש מארס
עד חודש אוגוסט 2020 – בין הסגר הראשון לסגר השני.
הנתונים נאספו בסקר מקוון שנערך בקרב
מדגם מייצג של 1,501 משיבים בני 25-70 מהאוכלוסייה היהודית בישראל, בימים 16–18
באוגוסט 2020, לאחר הסגר הראשון ולפני הסגר השני.
ממצאים
בסקר נמצא כי כמעט מחצית מכלל משקי
הבית צמצמו את חסכונותיהם, ושישית מכלל משקי הבית לוו כסף כדי להתמודד
עם נזקי המשבר.
משקי בית עם הכנסות נמוכות השתמשו יותר
במשאביהם הפיננסיים ונטו יותר מאחרים: (א) להקטין חיסכון שוטף או למשוך כספי
חיסכון (48% לעומת 37%, p<0.01);
(ב) לקחת הלוואה מגוף פיננסי (10% לעומת 7%, p=0.04); ו-(ג) להגדיל את משיכת היתר בחשבון
העו"ש (13% לעומת 6%, p<0.01).
נוסף על כך נמצא כי משקי בית שהכנסתם
נפגעה נעזרו בכמה מקורות מימון במקביל – גם צמצמו את הוצאותיהם, גם לקחו הלוואה
וגם הקטינו חסכונות.
תוצאות אלו מצביעות על פגיעה במשקי
הבית, יותר מכפי שאפשר היה להסיק מהנתונים האדמיניסטרטיביים הנמצאים בשימוש תדיר,
שבהם יש מידע רק על ממד אחד בלבד בהתנהגות משקי הבית.
עוד נמצא במחקר כי תשלומי הממשלה
עזרו במידה מוגבלת (ולא מובהקת סטטיסטית) למשק הבית הממוצע שנפגע מהמשבר
להתמודד עם המשבר. מאידך, הם
עזרו במידה רבה יותר (ומובהקת סטטיסטית) למשקי בית שנפגעו מהמשבר ושהכנסתם הייתה
נמוכה מהממוצע.
למשל, בקרב עצמאים מושבתים (שנאלצו
לצמצם או לסגור את העסק בתקופת הסגר הראשון), שיעור משקי הבית שצמצמו את ההוצאות
השוטפות במידה ניכרת נמוך רק מעט בקרב המשיבים שקיבלו מענק לעצמאים לעומת אלה שלא
קיבלו מענק זה (34% לעומת 43%, p=0.37). לעומת זאת, בקרב העצמאים עם הכנסה נמוכה מהממוצע שעסקיהם נסגרו הייתה השפעת המענק ניכרת הרבה
יותר. בתוך קבוצה זו, רק
26% מהם צמצמו את הוצאותיהם השוטפות במידה ניכרת, לעומת 56% מכלל העצמאים שלא
קיבלו את המענקים לעצמאים, p=0.04)).
בהסתכלות רחבה על כלל המענקים, רוב
משקי הבית שהשתתפו בסקר דיווחו כי השתמשו בכסף שקיבלו לתשלום על צרכים
בסיסיים כמו מזון ושירותים (חשמל, מים וכו'). לפי הסקר, בעלי הכנסה נמוכה
מהממוצע נטו יותר מבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע להוציא את הכסף על צרכים בסיסיים (73%
לעומת 56%,p<0.01
),
ולדווח כי הכסף עזר להם מאוד (26% לעומת 15%,p<0.01 ).
בהשוואה בין שני מענקי הסיוע הייעודיים
הראשונים שניתנו בתקופת פסח בהיקף נרחב (האוניברסליים יותר), נראה כי השפעת
המענקים שניתנו למשפחות עם ילדים הייתה גדולה מהשפעת המענקים שניתנו לקבוצת
האוכלוסייה שמעל גיל הפרישה. נמצא כי משקי הבית שקיבלו את המענק לילדים השתמשו
בכסף בשיעור גבוה יותר, ובפרט לכיסוי הוצאות, ושיעור גבוה יותר בקבוצה זו דיווחו
שהמענק עזר להם במידה מסוימת ומעלה. אף שהמענקים למשפחות עם ילדים לא היו מכוונים
במיוחד למשפחות שנפגעו, נראה כי הייתה להם השפעה דומה להשפעת המענקים שהיו ממוקדים יותר בקבוצת האוכלוסייה
שנפגעה.
המלצות צוות החוקרים
יש להמשיך להבטיח למשקי בית שנפגעו
במשבר מידה מתאימה של גישה לחסכונות ולהלוואות. במקביל, יש לבחון אפשרויות נוספות
של סיוע ממשלתי ממוקד יותר למשקי בית שנפגעו, במיוחד למשקי בית שהכנסתם נמוכה
ולמשקי בית שאין להם גישה למשאבים פיננסיים אחרים. יש מקום גם ללוות את מאמצי
הסיוע בתוכניות הסברה על התנהלות פיננסית נאותה ועל הקשיים שעלולים להתהוות עקב
ניצול יתר של משאבים פיננסיים.
יש לבחון אפשרויות של סיוע ממשלתי שממוקדים
במשקי בית שנפגעו ואשר הכנסתם נמוכה ו/או עם גישה מוגבלת למשאבים פיננסיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה