בתמונה-במרכז החזן צבי גרינהיים והזמר ג'ימי לוייד
עיריית תל אביב-יפו שדרה לראשונה את התפילה החגיגית של ליל העצמאות מבית הכנסת הגדול של העיר
בית כנסת הגדול באלנבי תל אביב- מאת: שרית
יוכפז
טקס הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת הגדול
ברחוב אלנבי 110 נחוג ב-ט' בחשוון תרפ"ב (10 נובמבר 1921) במעמד הרב א.י. קוק
ומנחם אוסישקין. את הטקס פתח מאיר דיזנגוף, וזלמן דוד לבונטין, ראש וועד בית הכנסת,
מסר סקירה מפורטת על תוכנית הבניין.
במעמד זה נמכרו למוסדות ולאישים 12 אבני
יסוד כמניין שבטי ישראל למימון הוצאות הבניין. אוסישקין קנה בשם ההסתדרות הציונית אבן
לזכר הרצל.
אולם הבנייה נמשכה עד 1928, ורבים היו העיכובים
בשל מחסור באמצעים כספיים. הבנייה מומנה ע"י מכירת מגרש שהיה בבעלות הוועד, ע"י
מס מיוחד של חצי גרוש לכל אמה מרובעת, שהוטל על כל מגרשי הבנייה ובאמצעות תרומות תושבי
תל-אביב. הקבלן היה שמואל וילסון והאדריכל יהודה מגידוביץ. על-פי הוראת האדריכל הושקעו
ביסודות המבנה כמויות אדירות של בטון מזוין, אבל את הבעיות ההנדסיות שבבניית הכיפה
לא ידעו לפתור, וגם הכסף אזל. הבעיה ההנדסית נפתרה ע"י המהנדס ארפד-גוט, אשר תכנן
לכיפה קונסטרוקציה מברזל, וע"י הפחח יעקב פסחוביץ, שהתקין סולם מתעגל פרי המצאתו,
ואת הבעיה הכספית פתרה תרומתו של הברון רוטשילד בעת ביקורו בתל-אביב. את חלונות הויטרז'
עיצב האמן בצלאל זאב רבן, שהרבה לעסוק בדמויות מן המקרא, ואת המנורה שבה גולפו שנים-עשר
השבטים עיצב האדריכל זלמן אכסלרוד. בשנות הששים
של המאה הקודמת שופץ הבניין, ושונה ע"י האדריכל אריה אלחנני. הפנים שונה, ובחוץ
נוספו מסביב קשתות בטון בגובה הבניין במעין ארקדה, והוא הפך למבנה מודרניסטי בטעם התקופה.
היה זה בית הכנסת המרכזי של תל אביב במשך
שנים רבות. יש בו מקומות לאלף מתפללים, ונערכו בו תפילות באירועים חגיגיים. הוא היה
מרכז לעצרות עם ולקבלת פני אורחים חשובים, ושרו בו טובי החזנים בעולם.
לראשונה בתולדותיה, שדרה עיריית תל אביב-יפו את התפילה החגיגית והמסורתית שמתקיימת ערב יום העצמאות בבית הכנסת הגדול בעיר ברחוב אלנבי.
התפילה החגיגית, שנערכת מדי שנה בנוכחות קהל רב, תתקיים השנה במתכונת מצומצמת לאור הנחיות ההסגר של משרד הבריאות. הציבור הרחב יוכל להנות מהתפילה בעזרת שידור חי בעמוד הפייסבוק העירוני החל בשעה 19:00.
בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי משמש מאז בנייתו כמוקד של פעילות דתית-ציונית עם סממניים ממלכתיים. בית הכנסת נבנה בשנת 1925 ביוזמת ראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף על גבעה נישאה, כגרסה העברית ל"קתדרלה" העירונית. עד קום המדינה היא אירחה עצרות ותפילות רבות ואף שימשה כסליק של ארגון הלח"י. יומיים אחרי הכרזת העצמאות נישאה בבית הכנסת תפילה חגיגית לשלום המדינה שחיברו הרבנים הראשיים, ושנה מאוחר יותר, בערב יום העצמאות תש"ט (1949)
התקיימה בה התפילה החגיגית שהפכה מאז למסורת. בתפילה הערב יברך הרב לאו, החזן צבי גרינהיים והזמר והפייטר לירן לוי.
ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי: "התפילה בבית הכנסת הגדול של העיר העברית הראשונה היא מסורת שנמשכת מאז שנת 1949 כאשר ראש הממשלה דוד בן גוריון בכבודו ובעצמו וישראל רוקח ראש העירייה דאז השתתפו בתפילה החגיגית. אנו רואים חשיבות רבה בשימור המסורת התל אביבית הזו. ולכן השנה החלטנו להנגישה לטובת הציבור שאינו יכול להשתתף בה באופן אישי בגלל מגבלות ההסגר.
מאת: שרית יוכפז
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה