מפעל הפיס הכריז הערב (יום ב', 2.2) על הזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות ע"ש פנחס ספיר לשנת 2025/ מאת שרית יוכפז

 

הזוכה בפרס הביכורים של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025,מימין- רוני פרצ׳ק על ספרה ״סיטארה״מנכ"ל מפעל הפיס, עו"ד בני דרייפוס.

יו"רית ועדת השיפוט ד"ר רות קלדרון.

יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, איציק לארי.

הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025 אמיר חרש על ספרו "שכול וכשלון וזומבים".

**צילום סיון פרג' - 

מפעל הפיס הכריז הערב (יום ב', 2.2) על הזוכה הגדול

בפרס ספיר לספרות ע"ש פנחס ספיר לשנת 2025

 

הזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות ע"ש פנחס ספיר לשנת 2025:

 

אמיר חרש על ספרו "שכול וכשלון וזומבים"

 

הזוכה בפרס "ספר הביכורים" של פרס ספיר לספרות

של מפעל הפיס לשנת 2025:

רוני פרצ'ק על ספרה "סיטארה"

 

חגיגות 25 שנה לייסוד פרס ספיר של מפעל הפיס וטקס בחירת הזוכה בפרס לשנת 2025 נערכו בערב מיוחד "בין השורות" שכולו אהבה והצדעה לספרות העברית. במלאת רבע מאה לייסוד הפרס התקיים ערב רב-התרחשויות בספרייה הלאומית, ירושלים, ביתה של המילה הכתובה.

 

הטקס, בהנחייתה של הזמרת והשחקנית אסתר רדא, התקיים במעמד:

יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס איציק לארי ומנכ"ל מפעל הפיס עו"ד בנימין דרייפוס, יו"רית ועדת השיפוט ד"ר רות קלדרון, ובהשתתפות: זוכי עבר - זוכי פרס ספיר לדורותיו, המועמדים הנרגשים ובני משפחותיהם, אורחים מיוחדים ומוזמנים נוספים.

 

במסגרת התוכנית האמנותית של הערב השתתפו:

האחים קדוש - הרכב ייחודי של שלישיית האחים המוזיקאים שהביאו לבמה חוויית סאונד ייחודית המשלבת בין ג'אז, מוזיקה ערבית קלאסית ורוק פרוגרסיבי. האחים קדוש ביצעו את השירים JIRJUR ו-"שיר של יום חולין", כמו כן הזמרת אסתר רדא ביצעה את השיר "עוד ניפגש".

 

האירוע החל בחוויית שוטטות ברחבי הספרייה בין עבודת פרפורמנס-ספרותית מקורית שנכתבה במיוחד לאירוע ומשלבת טקסטים מתוך היצירות הזוכות לאורך השנים, לבין סיורים בתערוכות הספרייה ותצוגת פריטים של כתבי יד מקוריים ונדירים, פרי עטם של גדולי הספרות העברית השמורים באוספי הספרייה: ש"י עגנון, לאה גולדברג, אורי צבי גרינברג, עמוס עוז, א.ב. יהושע ועוד. האורחים הוזמנו לשוטט, לחוות ולאצור את רצף האירועים המתאים להם, בערב שחשף את החומרים שמהם מורכבת הספרות.

מפעל הפיס הכריז הערב (ב', 2.2) על הזוכים בפרס ספיר לספרות לשנת 2025.

פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס על שמו של פנחס ספיר נוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את היצירה הספרותית האיכותית בעברית ואת תרבות הקריאה בישראל, והוא מחולק זו השנה ה-25. פרס ספיר הוא הנדיב, היוקרתי, המוערך והמפורסם בפרסי הספרות המחולקים בישראל זו השנה ה-25 על ידי מפעל הפיס. הפרס מוענק מדי שנה ליצירות הספרותיות הטובות ביותר של השנה החולפת, במסלול ראשי ובמסלול ביכורים.

 

הזוכים בפרס ספיר ובפרס הביכורים נבחרו על-ידי ועדת השיפוט בראשות יו"רית ועדת השיפוט ד"ר רות קלדרון, נשיאת "עלמא", בית לתרבות עברית ואשת סגל במרכז מנדל למנהיגות,

יחד עם חברי הוועדה שנחשפו היום לראשונה (מסודרים לפי א'-ב' של שם המשפחה):

צליל אברהם - עיתונאית ויוצרת הסכתים, מבקרת ספרות ב"הארץ" ומגישה שותפה של תכנית התרבות "יום-יום" בכאן תרבות.

נדב הלפרין - משורר, עיתונאי ומגיש התכנית "אש זרה".

ד"ר אורית מיטל - מנהלת בית עגנון, משוררת, מרצה, עורכת.

טל ניצן - משוררת, סופרת, מתרגמת ועורכת.

ד"ר לילך נתנאל - סופרת וחוקרת ספרות עברית ויידיש.

פרופ' חבר בדימוס חנה שווגר-סוקר - מרצה באוניברסיטת בן גוריון בנגב (בדימוס), עורכת  "מכאן" כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית.

 

את הפרס לזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות העניק יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, איציק לארי. הזוכה ב"פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025" יקבל מענק בסך 180 אלף ש"ח וספרו יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ובשפה זרה נוספת, על פי בחירתו. בנוסף, ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי חמשת הסופרים שנבחרו במסגרת "הרשימה הקצרה" ובמסגרת "ספר הביכורים", ויעניק אותם כמתנה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.

 

את הפרס לזוכה במסלול הביכורים העניקה יו"רית ועדת השיפוט ד"ר רות קלדרון, נשיאת "עלמא", בית לתרבות עברית ואשת סגל במרכז מנדל למנהיגות. הזוכה במסלול "פרס הביכורים" יקבל פרס כספי בסך 75 אלף ₪.

 

יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, איציק לארי, בירך את הזוכים ואמר:

"פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס הוא חלון הראווה של הספרות הישראלית, והוא מבטא את מחויבותנו העמוקה לחיזוק היצירה העברית ולקידום קולות ספרותיים מגוונים ואיכותיים. הזוכים השנה מצטרפים לשורה מכובדת של יוצרים ויוצרות שמעצבים את דמותה של הספרות הישראלית ומעניקים לה עומק, משמעות ותקווה".

 

יו"רית ועדת השיפוט, ד"ר רות קלדרון:

"בחודשים האחרונים, ביחד עם ועדת בחירה מן המצוינות, פגשנו דרך הדפים סופרים וסופרות מוכשרים, מרגשים, מחויבים, שישבו בשנים הקשות האחרונות, בתוך צער ואימת המלחמה, והקדישו את זמנם ואת תמצית הווייתם להקשיב למציאות ההומה סביבנו ולכתוב יצירה מקורית חדשה. הסופרים הם פועלי תרבות-רפאים, שמתקנים במילים את הסדקים שנוצרו בנפש הישראלית. אין מקום מתאים יותר לחגוג את יבול הספרים השנתי מאשר כאן, בבניין החדש של הספרייה הלאומית, ביתה של המילה הכתובה.

תודה רבה למפעל הפיס על המחויבות הרב-שנתית לתמיכה בתרבות ובספרות הישראלית, ועל ההשקעה המשמעותית המאפשרת לקדם יצירה עברית איכותית ותרבות עשירה ומגוונת".

 

נימוקי ועדת השיפוט לספר הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025

ונימוקי ועדת השיפוט לזוכה בפרס ספר הביכורים:

 

נימוקי זכייתו של הספר "שכול וכשלון וזומבים" מאת אמיר חרש / בהוצאת עם עובד:

אם מתקיים בישראל היום ויכוח נוקב על אהבה (ושנאה) ועל חופש, הרי שהספר הזה הוא חופש ככל שהספרות יכולה להעניק. והוא צופן בתוכו אהבה, משום שהוא מזכיר את החיים ואת ערך החיים. לפעמים, באש ובדמעות, בהרס, בשכול ובכשלון, אפשר להגות בחיים רק מצדם השני, צד המוות. הספר הזה מזמין אותנו להגות בעתיד, זה שיבוא בהכרח, אחרי המוות, ואחרי  כל המלחמות.

*שכול וכשלון וזומבים* מאת אמיר חרש מחזיר לחיים את הרומן הארץ-ישראלי של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח ביפו במאורעות מאי 1921. שנת האפס של הסכסוך היהודי-ערבי חוזרת בספר הזה ומתגלגלת לישראל של שנת 2025. לא צריך להכיר את יצירת ברנר כדי לקרוא את הספר הזה: צריך רק לחיות כאן כדי להבין אותו, כדי להצטער בגללו, וגם כדי לצחוק ממנו, אמנם צחוק זעזועים..

אמיר חרש הוא קורא מזהיר של הספרות העברית, יודע נפש התרבות הישראלית, ומשיב נפשה. הוא מושך את ברנר בלשונו כדי לתאר בדיוק את העצב החשוף של כל-כך הרבה ישראלים בימים האלה ובזמן הזה: "אפשר, אפשר מאוד, שכאן אי אפשר לחיות, אבל כאן צריך להישאר, כאן צריך למות, לישון, אין מקום אחר...".

על דמיון שיש בו גרעין של אמת, על מעשה מסירה ספרותית מעורר השתאות, על רומן היסטורי המתעקש לשאול גם על העתיד לבוא בארץ הזו, על הריקוד המרהיב על החבל הנמתח בין החיים למתים, לפני זמננו ועוד הרבה אחרינו, הספר הזה הוא מעשה יצירה במלוא מובן המילה.

 

נימוקי זכייתו של ספר הביכורים "סיטארה" מאת רוני פרצ'ק / בהוצאת גמא-טנג'יר

בכתיבה עוצרת נשימה, נרקמות ב"סיטארה" עלילות המתרחשות על רקע מצב החירום בהודו של שנות השבעים, ובתוכו ביטול זכויות האזרח, איסור על הפגנות ותוכנית לעיקור המוני. הרחק מהכאן ועכשיו הנפוץ כל כך בספרות העברית, בעולמם של גברים מוסלמים בהודו, מתרחשת מערבולת שמסחררת את נימי הגוף והתודעה, לצד הסמטאות, החללים האפלים והמאבקים הפוליטיים והדתיים. כל העורקים פועמים ברומן הזה שמזמין אותנו להישאב לעולם רחוק וזר, אחוזים ביופיו האכזר והחושני. הספר נשזר לנגד עינינו מבעד לקולות ולמראות המשובצים כמו מכיתות זכוכית בבדי הסיטארה: "אני שומעת את רחש העלים, את גרגרי האבק המתערבלים. אני שומעת את העצמות הקטנות המתפוקקות בגופך הצנום הכורע, המעוגל כעובר, את הדם הדקיק העובר בנימיך, את תאי העור הדרוכים עד התפצחות. משהו במהלכן הפנימי של פעימותיך משתבש ונצרם. מה קרה, מה נפרע בך אי-שם בזמן?". השאלה הזו אינה מניחה למספרת הפותחת את הספר, ולקוראים, עד לרגע הסיום וגם אחריו בניסיון להבין "מה נפרע".

 

פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס נוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את היצירה הספרותית האיכותית בעברית ואת תרבות הקריאה בישראל, והוא מחולק זו השנה ה-25. להלן רשימת הזוכים בו לאורך השנים:

שנת 2000: חיים סבתו, "תאום כוונות", בהוצאת ידיעות אחרונות

שנת 2001: דויד גרוסמן, "מישהו לרוץ אתו", בהוצאת הקיבוץ המאוחד

שנת 2002: גיל הר אבן, "שאהבה נפשי", בהוצאת כתר ספרים

שנת 2003: אמיר גוטפרוינד ז"ל, "אחוזות החוף", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2004: דן צלקה ז"ל, "ספר האלף בית", בהוצאת חרגול

שנת 2005: אלונה פרנקל, "ילדה", בהוצאת מפה

שנת 2006: רון לשם, "אם יש גן עדן", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2007: שרה שילה, "שום גמדים לא יבואו", בהוצאת עם עובד

שנת 2008: צבי ינאי ז"ל, "שלך סנדרו", בהוצאת כתר

שנת 2010: יורם קניוק ז"ל, "תש"ח", בהוצאת ידיעות ספרים

שנת 2011: חגי ליניק, "דרוש לחשן", בהוצאת הספרייה החדשה הקיבוץ המאוחד

שנת 2012: שמעון אדף, "מוקס נוקס", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2013: נעה ידלין, "בעלת הבית", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2014: ראובן נמדר, "הבית אשר נחרב", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

שנת 2015: אורלי קסטל-בלום, "הרומאן המצרי", בהוצאת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה.

שנת 2016: מיכל בן-נפתלי, "המורה", בהוצאת כתר ספרים.

שנת 2017: אסתר פלד, "פתח גדול מלמטה", בהוצאת בבל.

שנת 2018: אתגר קרת, "תקלה בקצה הגלקסיה", בהוצאת כנרת זמורה דביר

שנת 2019: אילנה ברנשטיין, "מחר ניסע ללונה פארק", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר
שנת 2020: סמי ברדוגו, "חמור", בהוצאת הספרייה החדשה

שנת 2021: הילה בלום, "איך לאהוב את בתך", בהוצאת כנרת זמורה דביר

שנת 2022: אורית אילן, "אחות לפליאדות", בהוצאת ידיעות ספרים

שנת 2023: עופרה עופר אורן, "מה קרה להגר באילת", בהוצאת כנרת זב"מ.

שנת 2024: יוסי אבני-לוי, "שלושה ימים בקיץ", בהוצאת כנרת זב"מ.

 

בטקס חגיגי ומרגש נחנך היום (יום שני ה-26.6) מרכז "אלומה" בבאר-שבע, מרכז חירום חדשני לנשים (וגם גברים), שהם נפגעי אלימות וזקוקים למענה מיידי, עוקף ביורוקרטיה. מאת שרית יוכפז

עוד פרויקט חברתי בהפעלת עמותת "יחדיו" :

חנוכת מרכז "אלומה" בבאר-שבע

בטקס חגיגי ומרגש נחנך היום (יום שני ה-26.6) מרכז "אלומה" בבאר-שבע, מרכז חירום חדשני לנשים (וגם גברים), שהם נפגעי אלימות וזקוקים למענה מיידי, עוקף ביורוקרטיה.

מנכ"ל עמותת "יחדיו" יאיר באר אמר כי זהו הסניף הרביעי של "אלומה" המוקם בשיתוף פעולה נדיר ומלא של משרד הרווחה, עיריית באר-שבע, משטרת ישראל, משרד הבריאות, הסיוע המשפטי ועוד.

אל מרכז "אלומה" באר-שבע הגיעו הבוקר מנכ"ל משרד הרווחה ינון אהרוני ומנהל המחוז הדרומי במשרד ישראל בודיק, יו"ר עמותת "יחדיו" הד"ר אתי לוצאטו, מלי אורגד, מנהלת תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה, מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעיר באר-שבע, תהילה רובינס, וראש ענף חקירות במחוז הדרום במשטרה סנ"צ חגית שאנן.

המרכז החדש ממוקם בחווילה גדולה שכוללת בתוכה מספר חדרי מגורים למי שזקוקה נואשות ללינת לילה או שתיים, משרדים שונים שמשרתים את נציגי המשטרה, מינהלת המרכז ונציגי המשרדים השונים.

מנכ"ל משרד הרווחה ינון אהרוני שהסיר את הלוט מעל השלט "אלומה" יחד עם יו"ר עמותת "יחדיו", הד"ר אתי לוצאטו, בירך את עיריית באר-שבע ואת מנכ"ל עמותת "יחדיו" יאיר באר וכן את צוות עובדי משרד הרווחה על פתיחת המרכז החדיש והמרווח. "במסגרת תפקידי אני אחראי על 12 אלף מסגרות רווחה בכל רחבי הארץ. ברור שאיני זוכר את כולם, אבל את מרכזי אלומה אני זוכר היטב ומאושר על פעילותם. זו אחת הפעמים הנדירות שבהם כמה וכמה משרדי ממשלה וגופים ביורוקטריים שמים בצד את הסחבת כדי לתת לאשה או לגבר במצוקה את המענה הטוב ביותר ברגעים הקשים ביותר שלהם."

יו"ר עמותת "יחדיו" הד"ר אסתר לוצאטו בירכה אתעובדי העמותה ואת השותפים ממשרדי  הרווחה הבריאות והעיריה על שיתוף הפעולה שהביא להקמת מרכז אלומה החדש. "כבר 23 שנים שאני מלוווה את עמותת 'יחדיו' ובכל השנים הללו חלק מרכזי בעבודת העמותה הוא הטיפול באלימות כלפי נשים. אבל מרכז 'אלומה' הוא גולת הכותרת של הפעילות הזאת ולכן זהו יום מיוחד שבו ניתן מענה איכותי לאלו שממש זקוקים לו."

את התוכנית תנהל שרה רמר, שבעברה היתה עובדת רווחה במצפה רמון וטיפלה באחד מערבי החג לפני שש שנים במקרה של שירה איסקוב. "אני לא יכולה שלא לחשוב אולי גורלה של שירה היה שונה אילו היה קיים אז מקום כמו מרכז 'אלומה' שאנו חונכים היום.

מנהל מחוז הדרום במשרד הרווחה ישראל בודיק קבע מזוזה בפתח המרכז החדש  

נבחרו יקירי ויקירות העיר תל אביב-יפו לשנת התשפ"ו, 2026, מאת: שרית יוכפז

 

נבחרו יקירי ויקירות העיר תל אביב-יפו לשנת התשפ"ו, 2026,

מחציתן נשים 

יזהר כהן// רפעת (ג'ימי) טורק //אלונה פרנקל// מרים עציוני

צפרא דוויק //רחל טימור //מוריאל מטלון//

אלדד ספיבק // יערה בן דוד//רבקה (ריקי) בצרי

ד"ר אליעזר פישר // ד"ר אבי רייך

חברי המועצה לשעבר: שולה אגמי // איתן אבניאון

 

מועצת עיריית תל אביב-יפו אישרה אמש (יום ב', 26.2.26) את בחירת יקירי העיר לשנת תשפ"ו-2026, כפי שנקבעה על ידי הוועדה להענקת אות יקיר העיר. האות יוענק בטקס חגיגי שיתקיים ביום העצמאות ה־78 למדינת ישראל, ה' באייר תשפ"ו, 22 באפריל 2026.

יקיר העיר הוא אות שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה מאז 1976 לאישים שונים כאות הוקרה על פועלם הציבורי. את היקירים בוחרת ועדה המורכבת מחברי מועצת העיר ומנציגי ציבור, והאות מוענק אחת לשנה בטקס ביום העצמאות ל-12 אישים, כמספר שבטי ישראל. השנה יוענק האות ל־12 יקירי ויקירות עיר, מתוכם שש נשים ושישה גברים, וכן לשני חברי מועצת עיר לשעבר.

יקירי העיר לשנת תשפ"ו-2026,הם נשים וגברים שפועלם רב השנים בתרבות, באמנות, בחינוך, ברווחה, בספורט, ביזמות ובשירות הציבורי תרם תרומה עמוקה ומתמשכת לעיצוב חייה התרבותיים, החברתיים והקהילתיים של תל אביב-יפו, ומשקף מחויבות לערכיה של העיר ולחיזוק קהילתה.

 

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "אות יקיר ויקירת העיר מוענק השנה לנשים ולגברים שפועלם רב השנים הוא אבן יסוד בבנייתה של תל אביב-יפו כעיר חיה, יוצרת ומעורבת. בתחומי התרבות, האמנות, החינוך, הרווחה, הספורט, היזמות והשירות הציבורי, כל אחת ואחד מן הנבחרים הותיר חותם משמעותי והעשיר את חיי העיר וקהילותיה. זוהי הזדמנות להביע תודה והוקרה לאנשים שפעלו מתוך מחויבות עמוקה לערכי העיר, לחיזוק המרקם החברתי ולטיפוח רוח של סולידריות, חדשנות ויצירה".

 

יקירי העיר  - תקציר קורות חיים:

יערה בן דוד-  משוררת, מבקרת ואומנית רב-תחומית, שתרומתה רבת השנים לתרבות תל אביב-יפו באה לידי ביטוי ביצירה, בחינוך, בפעילות תרבותית ובהתנדבות.

  יזהר כהן- מאסטרו במוזיקה ופורץ דרך בהצגת העושר התרבותי של ישראל לעולם. כהן הוא סמל תרבות תל אביבי, שתרומתו מתבטאת לא רק בכישרונו המוזיקלי הרב, אלא גם בעיסוק רב בעשייה קהילתית ונתינה.

אלונה פרנקל- סופרת, מאיירת ואייקון תרבותי, שיצירתה הענפה לילדים ולמבוגרים זכתה להכרה בינלאומית והשפיעה עמוקות על התרבות הישראלית.

רבקה (ריקי) בצרי-  מייסדת ויו"ר עמותת SOS חיות, פורצת דרך בהצלת בעלי חיים ובחינוך לחמלה, שפועלת מעל 45 שנה מתל אביב–יפו.

צפרא דוויק-  אשת שיקום, חינוך וכתיבה, שהובילה מהלכים משמעותיים למען נכי צה"ל, משפחות שכולות ונוער, מתוך שילוב של מקצועיות ורגישות אנושית.

רפעת (ג'ימי) טורק- כדורגלן עבר, מנהיג ציבורי ויזם חברתי, שפעל לקידום ספורט, חינוך ושוויון ביפו ובתל אביב-יפו.

רחל טימור-ציירת ופסלת תל אביבית, שמתעדת ביצירתה מעל חמישה עשורים את התפתחותה ההיסטורית והתרבותית של העיר.

מוריאל מטלון-  עורך דין שתרם לקידום תרבות, חינוך וחברה בתל אביב–יפו דרך נאמנויות והובלה מוסדית.

אלדד ספיבק - מהנדס שהיה שותף מרכזי לעיצוב תשתיות, מוסדות תרבות ותכנון העיר תל אביב-יפו.

מרים עציוני - מפיקת תרבות שהשפעתה רבת השנים עיצבה את עולם התיאטרון, האמנות וההפקה בישראל ובתל אביב-יפו בפרט.

ד"ר אליעזר פישר- יזם, תעשיין ופטרון תרבות, שפעל לקידום תל אביב-יפו תעשייתית ותרבותית תוך שילוב חדשנות, אמנות ותרומה לקהילה.

ד"ר אבי רייך -איש חינוך וניהול ציבורי, שהוביל במשך עשרות שנים פיתוח מוסדות, קהילה ותרבות בתל אביב-יפו והותיר חותם משמעותי על העיר.

שולה אגמי, חברת המועצה לשעבר -  אשת עשייה חברתית וציבורית שפעלה לחיזוק הקהילה ולקידום רווחת התושבים, ובמיוחד למען משפחות חד-הוריות

 

איתן אבניאון, חבר המועצה לשעבר - לקסיקוגרף בכיר ודמות מופת בשפה העברית, ששילב קריירה בכירה בשירות הציבורי עם יצירת מילונים ולקסיקונים מרכזיים בתחומי הכלכלה, המנהל והשפה.

 

מפרץ השמש סרט דקומנטרי יעלה ב10 לינואר בכאן 11 במוצאי שבת מאת שרית יוכפז

 

"מפרץ השמש", סרטו התיעודי של עידו ויסמן

זוכה פרס סרט הביכורים דוקאביב 2025 ופרסי הפורום הדוקומנטרי

 יעלה לשידור בכאן 11 במוצ"ש 10.1.26 בשעה 22:05 

מפרץ השמש
(דוקומנטרי, 70 דקות) 

מפרץ השמש פרומו להורדה

בקצה הדרומי של המדינה, מאחורי מלונות הענק של אילת, מסתתר מתחם קרוואנים בשם "מפרץ השמש" - עיר מקלט זמנית לאלו המבקשים מרחק מעברם.

 כשברקע מרחפת סכנת פינוי המתחם, מתמודדים שלושה מדיירי המפרץ עם הוויית הבדידות המלווה את חייהם.

אל מול הבדידות והתלישות בחייהם והקשרים האנושיים שהותירו מאחור, מנסים השלושה לחפש בית ויציבות, 

למצוא את מקומם בתוך הלבד.

דרך תיעוד אינטימי של רגעי חסד קטנים וכנות נדירה, הסרט מעלה סוגיות כואבות בחברה הישראלית: 

חיים בצל פוסט טראומה צבאית, ניתוק מהתא המשפחתי והתמודדות עם בדידות ושקיפות חברתית בקצה השוליים של הפריפריה הישראלית.

"מפרץ השמש" זכה בפרסי סרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב 2025 ופורום היוצרים הדוקומנטריים

 וזכה לשבחים רבים על האיכויות הקולנועיות והרגישויות האנושיות שבו

הסרט של היום- "מפרץ השמש"

מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר בקטגוריית סרט ביכורים, עיצוב אמנותי ומוזיקה מקורית ב-#פרסי_הפורום_הדוקומנטרי_2025.

בימוי: עידו ויסמן

הפקה: הדר חסינה מססה

בצל מלונות הפאר של אילת, שוכן אתר קרוואנים נסתר בשם "מפרץ השמש".

על רקע ארעיותו של המקום, מנסים שלושה מדייריו ליישב את המתח שבין חיי הבדידות בשוליים לבין החיים שהותירו מאחור.

מומלץ.

צילומים האדיבות יח"צ

מאת שרית יוכפז