לקראת פריצת דרך הלכתית: מאת שרית יוכפז רבנים בכירים אישרו מתווה שיאפשר לקייסים לערוך טקס חופה המשלב מסורת אתיופית והלכה מאת שרית יוכפז

לקראת פריצת דרך הלכתית:
 מאת שרית יוכפז
רבנים בכירים אישרו מתווה שיאפשר לקייסים לערוך טקס חופה המשלב מסורת אתיופית והלכה
 
המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, נציגי ארגון רבני 'בית הלל', ארגון 'עתים' וראשי המועצות הרוחניות של יוצאי אתיופיה (קייסים), נפגשו השבוע במטרה לקדם טקס חופה וקידושין, המשלב את המסורת היהודית ע״פ ההלכה ומסורת יהודי אתיופיה – בטקס שינהלו מנהיגי הדת של העדה האתיופית.
 
במהלך הכנס הוצג בירור הלכתי, אשר משווה בין המסורות הנהוגות בטקס הנישואין של יהודי אתיופיה לבין ההלכות של סדר החופה והקידושין על פי שולחן ערוך. בין היתר, הוצגו האתגרים העומדים בפני אנשי העדה המבקשים להתחתן על פי מנהגי אבותיהם אך רוצים לקיים את טקס החתונה על פי ההלכה הנהוגה בישראל.
 
במסגרת הדיון, הוצגה תשובה הלכתית שחיברו הרב ש"י ויצמן והרב ד"ר שרון שלום, אשר מתווה את האפשרות לבנות טקס נישואין שמשלב את שתי המסורות. התשובה הוצגה לרבנים ולקייסים בכירים וקיבלה את הסכמתם. הרעיון הוא שלראשונה, קייסים יוכלו לערוך חופה וקידושין. הליך זה יועבר כבר בזמן הקרוב לאישור רבנים וקייסים נוספים, במטרה לאשרו באופן רשמי.
 
קייס סמאי אליאס, יושב ראש המועצה הרוחנית 'זרע אהרן כהנת', סיפר על מעמדם של הקייסים (מנהיגיה הרוחניים של קהילת יוצאי אתיופיה) בישראל ועל מנהגי טקס הנישואין של יהודי אתיופיה. המשתתפים דנו בדרכים השונות לגיבוש פתרון הלכתי ומעשי לאתגרים השונים, ובצורך בדו-שיח בין רבנים לבין קייסים, על מנת לגשר ולקרב בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית.
 
הרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון בית הלל: "רבני ישראל צריכים לסייע בהעצמת מעמדם של הקייסים  כמנהיגים  בתוך קהילתם, בעיקר לאחר הקיץ הקשה שבו חווינו את תסכולם של בני העדה בהשתלבותם בחברה הישראלית. מעורבותם של הקייסים בהקמת בית חדש מקרב בני עדתם חשובה עד מאוד. כמובן שכל התהליך חייב להיות כהלכה וכדת משה וישראל".
הרב שרון שלום, ראש המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו: "המנהיגים הרוחניים של הקהילה האתיופית אינם מעוניינים לצמצם את סמכותה של הרבנות אלא מכירים בסמכותה. דווקא בגלל זה, הם מבקשים להרחיב את גבולותיה באמצעות הכרה בהם, תוך בניית טקס נישואים המשלב בין שתי המסורות. מהלך זה יש בו חשיבות עליונה לא רק בהקשר הספציפי בעריכת חופה וקידושין אלא בהקשר תרבותי רחב יותר"