הרב יחיאל אקשטיין,
הרב יחיאל אקשטיין,
מייסד הקרן לידידות – הקרן הפילנתרופית הגדולה ביותר בישראל, נלקח לעולמו לפני
כשבועיים. ראשי מדינות ומנהיגים מכל העולם ספדו לו. הרב יצחק גבאי נפרד ממנו
כשהוא
מציין מספר נקודות מחייו שיסייעו לנו להיות בני אדם טובים יותר. קצת אור ותקווה
לצד מערכת הבחירות המפלגת. פרסום ראשון
בתחילת תפילת שחרית שמתפללים בני העם היהודי, נאמרים דברי חכמי המשנה
'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלוי ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו'. רבים
מהמתפללים ממשיכים הלאה, וקוראים את רצף הדרישות הגבוהות הנדרשות מן האנושות, אך
במקרים רבים מתחילים מהאמצע, מחלקים דתיים כאלו ואחרים, ושוכחים את תחילתו של מאמר
'לעולם יהא אדם'. תהיה אדם, אנושי, מתחשב, מרגיש. תהיה אדם, תראה בכל בני האדם את
הזכות להיות בני אדם, תכיר בזכותם זו ותכבד אותה. תהיה אדם, תעריך את עצם היותך
אדם, נברא, ותכבד את כל מי שנקרא בשם זה, גם אם הם אינם בני בריתך ואינם בני דתך
ואמונתך, כי בני אדם הם. לאחר שתהיה אדם, יאירו שאר המעלות והדרישות ויתגלו בך מעצמן.
כאשר אנו עוברים במחסום משטרתי, בו עומדים חיילים או שוטרים כשהם
מביטים לתוך הרכב מתוך כוונה לזהות מחבלים או נהגים שיכורים, מחשבתו של הנהג על פי
רוב הינה 'נעבור את זה כמה שיותר מהר – שלא יעכבו אותי – זמני יקר'. יש גם יחידים
שמחייכים באמת, ואומרים 'ערב טוב', 'בוקר טוב'. בעיקר כדי שישמעו את המבטא המקומי
ולא ייתפשו כזרים. אבל יש נדירים, יחידי סגולה, שפותחים לרווחה את החלון עד היכן
שרק אפשר, מרחיבים חיוך מקצה לקצה, ואומרים בכנות ורגישות אבהית – "תודה לך
שאתה שומר עלינו, שאלוקים יברך אותך".
הרב יחיאל אקשטיין ז"ל, מי שיזם ועמד בראש הקרן לידידות, נפטר
לבית עולמו בתאריך 6/2/19 לאחר שלקה בדום לב באופן פתאומי. ראשי מדינות ומנהיגים
מכל העולם ספדו לו ושבחו את פועלו, אך אני הוקסמתי בעיקר ממעלתו הראשונה שבסדר
המעלות, היותו אדם. מתחשב ואנושי, מרגיש ומבין ללבו של הזולת, מחפש את המאחד ולא
את השונה והמפריד. שאר כל המעלות האירו בו מעצמן.
במהלך לומדִי את האיש ופועלו, שאלתי את עצמי לא פעם, מה גורם לאדם מן
היישוב, לאיש מן השורה, לבוגר ישיבה, לחשוב כי שליחותו בעולם היא ללמד את הנוצרים
יהדות ולספר להם על שורשי אומתם ודתם ועל העם היושב בציון. מה גורם לו להקים את
הקרן לידידות, למרות כל ההתנגדות הרבה שליוותה את דרכו לצד תומכיו ומוקיריו הרבים.
והתשובה היא כמובן, הידידות. אור האדם שבו לא נתן לו את הפריבילגיה להיות שלם עם
העובדה שהוא חש ריחוק וסלידה כלפי אומה אחרת או בני דת אחרת. על אף שדעותיהם של
בני אדם חלוקות, אין זאת אלא משום שפרצופיהם שונים זה מזה, אך לכולם לב אדם,
ובמקום שיש באפשרותו הלגיטימית לראות את זרותו המנוכרת של הזולת, בחר הרב אקשטיין
לראות את לב האדם שתחת הגלימה והמעטפת החיצונית. ומכאן, קצרה הדרך לאהבה וידידות
בין עמים ותרבויות, שיתכן ולעולם לא היו מברכות זו את זו לשלום.
בתום ימי השבעה שוחחתי עם רעייתו ג'ואל שתחי'. בדקות קצרות היא סקרה
בפניי מסכת חיים שלא הותירה עין יבשה. דמותו העוצמתית ובעלת ההשפעה הכמעט קוסמית,
לא השלתה אותו לרגע, תמיד הוא חי את פשטותו, את היותו אדם. גם כשרוכסן מעילו נשבר,
הוא סרב שיקנו עבורו מעיל חדש, שהרי עוד ניתן להתכרבל בו גם ללא רוכסן, וזאת בקור
החודר לעצמות של שיקאגו או אוקראינה. גם לאחר שהעביר תרומה של חמישה מיליון דולר
לפרויקט למען סטודנטים בארצות הברית, המתין כמו אזרח מן השורה בתחנת האוטובוס עם
המעיל בעל הרוכסן השבור, עד שיבוא האוטובוס שמגיע לקרבת המלון בו התאכסן. לצד
העובדה שרבים מנתמכי הקרן ראו בו גביר נכבד ותורם גדול, היא הרגיש אדם, ששליחותו
הרוחנית בחייו גדולה משליחותו החומרית, ולרגע לא ניתן לכסף שעבר דרכו לעוור את
עיניו או את הרגלי חייו הפשטניים. יכול היה לשכור לו רכב שרד ונהג צמוד בכל ביקור רשמי
במדינה זו או אחרת, אך הוא נסע באוטובוס עם פשוטי העם. ולו רק כדי להזכיר לעצמו כי
אדם החושב עצמו גבוה מעל פשוטי העם, אינו מעריך את מעלת היותו 'אדם', והוא רחוק
מלמלא את שליחותו הרוחנית בעולם.
אנקדוטה מרגשת במיוחד סיפרה ג'ואל, על המילים המשונות שנהג לשנן.
מילים בכל שפות תבל. בשפות לא מדוברות ולא ידועות, אבל הרב אקשטיין למד בנחישות
כמה משפטי ברכה בכל שפה, כדי שכאשר יפגוש אדם הדובר בשפה זו, יוכל לברכו בשם
אלוקים ולהוקיר לו תודה על פועלו. כשהיו נכנסים לקניון, היה השומר בודק את תיקיהם
כנהוג. לצד עשרות הקללות והרטינות שהיה סופג השומר בפתח הקניון בכל משמרת, היה
שומע לפתע מישהו בעל הארת חיים שופעת, שבקול פעמונים היה אומר "תודה לך שאתה
שומר עלינו, שאלוקים יברך אותך". ואם היה השמור ממוצא אתיופי, היה הרב
אקשטיין אומר לו את אותם מילים באמהרית, כדי שליבו יתרחב ויתמלא אור ושמחה. ואכן,
רבים ממבקרי המשפחה בימי ה'שבעה', היו כאלו שבאו רק בכדי לספר שמילה אחת טובה שאמר
להם, ותודה מדויקת אחת שנאמרה להם ללא ציניות ועם כל הרגישות האפשרית, שינתה את
חייהם והעניקה להם כוחות להתקדם בחיים ולצמוח.
הרב יצחק גבאי פרופיל פיסבוק.
מוסדות לימוד רבים בארץ ובעולם נתמכים בידי הקרן לידידות, עמותות רבות
שמסייעות לבני נוער בסיכון וילדים במצוקה מתפקדות כיום בזכותה של הקרן לידידות
שהוקמה כאמור ביוזמתו ובניהולו של הרב אקשטיין ז"ל. אני תקווה, שתלמידי
המוסדות, נערים וילדים שיוצאים ממעגל המצוקה לחיי הרווחה בזכות פועלו של הרב
אקשטיין ז"ל, ילמדו על דמותו של האדם הפשוט והצנוע שהוביל את השינוי בחייהם
ובחיי רבים כמותם, ויאמצו לעצמם מדרכיו ומהנהגותיו.
בברכת אהבה ושלום אמתי
הרב יצחק גבאי כך סופד לו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה