אמנות הסריגה ממציאה עצמה מחדש
'השבוע
יזמה חברת יחסי הציבור לוטן תדמיות אירוע השקה ל'אליסקה', מותג היוקרה החדש מאחוריו
עומדת מעצבת העל והאמנית מריה זברין, אשר
פיתחה את שיטת הסריגה הרציפה ללא תפר (Free Form), כטכניקה
מהפכנית ובלעדית בארץ ובעולם, בה מקיימת מריה דיאלוג חדש עם המכונה, ומפתחת
אובייקטים אלטרנטיביים וקומפוזיציות מקוריות, הזורמות לכדי יצירה 'פיסולית' בה הבגד
מפרש את הגוף והגוף מניע את הבגד.
באירוע
הוצגה קולקציית הקיץ של 'אליסקה', מיצגיה המרהיבים של מריה זברין שהוצגו בתערוכת היחיד 'Following the
Sun' בחודש שעבר בגלריה פריסקופ, כובעים מיוחדים ושלל אקססוריז
מרהיבים.
למי
שעדיין לא שם לב, אמנות הסריגה חוזרת לקדמת הבמה, והופכת לטרנד החדש של עולם
הטקסטיל והאופנה, אותו מוביל מותג היוקרה החדש 'אליסקה' הנוחת בימים אלו בכיכר
המדינה.
'אליסקה' הוא מותג יוקרה של פריטי לבוש יחידניים (one of a kind) הנסרגים בעבודת יד ומשלבים מגוון
טכניקות טקסטיליות ייחודיות של סריגת יד או סריגת מכונה ידנית. כל פריטי המותג
נסרגים מחומרי גלם טבעיים, היקרים והאיכותיים ביותר, כדוגמת פשתן, צמר קשמיר וקשמיר
משי, במבוק, עור וכותנה באיכות הגבוהה בעולם, בנוסף לפריטים הנסרגים בטכניקת סריגה
ייחודית ובלעדית לעור ולג'ינס, שפותחה עבור המותג 'אליסקה'.
מעצבת העל והאמנית העומדת מאחורי מותג היוקרה החדש היא מריה זברין, מרצה בכירה במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר מזה שבע שנים, אשר פיתחה את שיטת הסריגה הרציפה ללא תפר (Free Form), כטכניקה מהפכנית ובלעדית בארץ ובעולם. אחד הסממנים הבולטים לטכניקת העבודה הייחודית, הוא המעברים האלגנטיים
בין אינספור צבעים וגוונים. בפריטי הלבוש שסרגה ועיצבה ניתן לראות לעיתים מעל
לארבעים צבעים וגוונים שונים בתוך פריט לבוש אחד, כעושר ויזואלי ללא אח ורע, גם
בהשוואה לסורגים הנחשבים לרבי אומנים בתחומם, בארץ ובעולם. מריה משכילה להשתמש
במכונת הסריגה הידנית, כאמצעי ייחודי לציור ו'פיסול' האובייקט, וכנקודת מפגש בין
המשטח המצויר לבין הצורה המפוסלת, ליצירת סריג עשיר ורב ממדי, בעל צורות
גיאומטריות שונות ומרקמים ייחודיים. בטכניקה הייחודית שפיתחה מקיימת מריה דיאלוג
חדש עם המכונה, ומפתחת אובייקטים אלטרנטיביים וקומפוזיציות מקוריות, שאינם נשענים
על טכניקות הסריגה המסורתיות, ומצליחות לצייר ולפסל את האובייקט מחדש, ללא צורך
בהישענות על סקיצה קיימת, ומתוך חיפוש אחרי צורות חדשות וגזרות מקוריות, הניתנות
ליישום רק בעזרת טכניקת הסריגה הייחודית אותה פיתחה.
תהליך היצירה
של מריה זברין, שואב את השראתו מתוך קשר עמוק אל עולם הטבע,
על כל מופעיו והשתקפויותיו. העצים והפרחים, הסלעים והאבנים, הנהרות והעמקים,
משתקפים בתוך סריגיה ורקמותיה העשירים והססגוניים, הקורמים עור וגידים, וזוכים
לחיים טבעיים וחדשים משל עצמן. בתקופה האחרונה ממקדת מריה את מבטה אל אזורי הטבע
הצפוניים של רוסיה הקרילית, ואל נופיה ותרבותה הקדומה של קרליה, המהווים עבורה
מקור השראה ליצירה מקורית, עשירה ומלאת רבדים אתניים ותרבותיים. גוף האדם מהווה עבור מריה ארץ-נוף היכול להכיל
על פניו את הבגד מתוך דיאלוג של הקשבה והתבוננות עמוקה - הבגד מפרש את הגוף והגוף
מניע את הבגד.
מריה
עוסקת בפרשנות מודרנית ללבוש המסורתי, אלא נשארת נאמנה למקור, ובתנאי שכל פריט
המעוצב ונסרג בעבודת יד שונה מקודמו. "בתהליך היצירה אני אף פעם לא עובדת עם
גבולות וגזרה", אומרת מריה זברין. "אחד הדברים החשובים שאני תמיד אומרת
לסטודנטים שלי הוא 'תשכחו שהמציאו אי פעם בגדים ותשכחו שהמציאו אי פעם את גוף האדם
– תבואו טאבולה ראסה'. "אני מנסה ליצור כמו תיירת שמגיעה לארץ חדשה או כמו
ילדה שמתחילה לנגן בפעם הראשונה על כלי שהיא לא מכירה. ההשוואה הזאת בעיני מאוד
מתאימה כי החוטים בשבילי הם כמו תווים והסריגה היא כמו מוסיקה שמתפתחת תוך כדי
תנועה. רוב האמנים עובדים מסקיצה לעבודה עצמה ואני עובדת לגמרי הפוך - קודם כל
עובדת ורק אחרי זה עוברת לסקיצה, כי מה שמוביל אותי היא הדינאמיקה של החומר".
בחודש
שעבר הוצגה בגלריה פריסקופ תערוכת יחיד של מריה זברין על הקשר בין טכניקת אדריכלות
העץ בצפון רוסיה (אדריכלות רציפה ללא שימוש במסמרים), לבין שיטת הסריגה הרציפה ללא תפר (Free Form)
אותה פיתחה מריה בהשראתה, כטכניקת סריגה ייחודית ובלעדית בארץ ובעולם. התערוכה כללה
שבעה מיצגים אמנותיים מרשימים ורחבי ממדים של שבע שמלות רציפות (בכל מיצג) שהולבשו
על שבע בובות אנושיות מעץ, המחוברות בידיים האחת לשנייה כמיצג שלם ומעגלי אחד,
כחלק מעיסוקה של התערוכה במושג ה'מעגליות'. לאחר מחקר מעמיק, תכננה מריה עבור
התערוכה משטחים סרוגים תלת ממדיים, הנוצרים ממעברים של טכניקות וחומרים (חוטים)
שונים באותו משטח. בפרויקט זה נעשה פיתוח של מבנה ב'פיסול' סרוג, כבד המהווה צורה
גאומטרית גדולה (עיגול, משולש, ריבוע) תלת ממדית, המורכבת מצורות קטנות שנוצרו
כיחידה אחת שלמה ללא חיבור. הצירוף של משטחים טקסטיליים בתוך מבנים גאומטריים
שונים, יוצר קומפוזיציה פיסולית המקרבת בין הפריט לאדריכלות ולגוף. פריט לבוש הנוצר
בתהליך זה, אינו מחקה את גוף האדם (בניגוד לבגד מחויט) אלא עוטף אותו בחופשיות
ומאפשר תנועה דינאמית בתוכו. התערוכה הוצגה
במשך חודש, בסיוע אוצר התערוכה איש גבאי
(ישעיהו), מעצב ומרצה בכיר במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר.
קרדיט
צילום: אלכס ספונקוב
פריטי התערוכה
המרהיבים, כמו שאר פריטי קולקציות היוקרה של מריה זברין, נמכרים בחנות המותג
'אליסקה', אשר נפתחה בימים אלו בכיכר המדינה. מספר 22
| |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה