הקורונה הכלכלית כבר פה - ממשבר בריאות ל(מ)שבר פיננסי ראיון עם גיל אורלי -מאת: שרית יוכפז

 

הקורונה הכלכלית כבר פה - ממשבר בריאות ל(מ)שבר פיננסי

ראיון עם גיל אורלי, מנכ"ל יבולים ומומחה לכלכלת המשפחה

 

בימים אלו של סגר לא סגר, נדמה כי ההשלכות המרכזיות של המגיפה יהיו מעבר למישור הבריאותי גם במישור הפיננסי.

התנהלות הממשלה בהתמודדות עם "הקורונה הכלכלית", מדרדרת מיליון משפחות שכירים ועצמאים לסף העוני, בלי יכולת לשלם על הדברים הכי בסיסיים כמו אוכל, חשמל, מים, חינוך ודיור. כאשר אנשים רבים  בסופו של דבר עלולים לאבד את בתיהם והמשק הישראלי נמצא בכאוס מוחלט.

תחזית זו היא תרחיש סביר שנובע מהשלכות הסגר הנוכחי של חגי תשרי, הנזק העצום למשק והצפי לגל שלישי של הקורונה "גל החורף" שיעורי האבטלה העולים וקריסת עסקים בהיקפים חסרי תקדים ועם בואו של החורף נתמודד עם מציאות בריאותית וכלכלית חמורה עד מאד.

תהליך צמצום האשראי הניתן לציבור ולעסקים כחלק ממדיניות הבנקים, מביא כבר היום לריבוי של סירובים לבקשות רבות להלוואות. מסגרות האשראי של עשרות אלפי אנשים צומצמה ושיעורי הריבית שנגבים גבוהים יותר. כרבע מהחזרי המשכנתאות בהקפאה, והלוואות רבות גם כן.  וככל שהמשבר ימשך צפוי משבר אשראי שייצור כדור שלג של קריסות כלכליות

וככל שיהיו יותר קריסות כלכליות (של אנשים ועסקים) כך הבנקים יקשיחו את  עמדותיהם במתן האשראי וכך יווצר "כדור שלג" שיחמיר את המשבר הכלכלי.

המסקנה המתבקשת מכך היא כי משקי הבית והעסקים בישראל הגיעו למשבר ללא רשת ביטחון כלכלית. ההנחה כי הכלכלה מדינת ישראל הייתה איתנה פיננסית נסדקה כבר בגל הראשון ועתה אנו עומדים בפני מצב בלתי אפשרי.

אז מה אפשר לעשות?

אנשים נדרשים להתעורר ולקחת אחריות למצבם, כי אף אחד לא ידאג להם או לעתידם. כלומר עליהם  לפתח יכולות, כישורים, מספר מקורות הכנסה ונכסים.  "נכס לכל פועל".

מחקרים מלמדים שמצב כלכלי וחוסן כלכלי אינם תולדה של גובה המשכורת. חוסן כלכלי הוא תולדה של "השכלה פיננסית", השכלה פיננסית שלא מלמדים בבתי הספר, שם מלמדים איך להיות עובד ולקבל תלוש שכר, לעומת זאת השכלה פיננסית מתקדמת עוסקת בחופש כלכלי, בפיתוח כישורי יזמות, הצלחה, בהשקעות, ביצירת נכסים. למעשה נדרש לפתח רוטינה של ניהול פיננסי .

כך בהליך חירום על כל משקי הבית לבנות תקציב חירום  מהיום ועד מאי 2021, שאומר לצמצם כל הוצאה שאינה הכרחית והכוונה היא לצמצום אמיתי גם בדברים בסיסיים: אוכל, חשמל... וכמובן בדברים נוספים כמו חופשות, מסעדות, מנויים, ריהוט ושיפוץ בית .

ההימצאות בבית "בסיר לחץ" יוצרת צורך לפיצוי או התפרקות, אבל יש למצוא דרכים אחרות לנקז את כל הלחצים ולשמור על הכסף. מומלץ בימים אלו לשמור או לבנות קרן חירום, להיערך ולבנות יכולת קיום ללא הכנסה למשך מספר חודשים. זה אומר שלא נוגעים היום בחסכונות, מצמצמים כדי לחסוך ואפילו בודקים אם יש צורך לקחת הלוואה כבר היום לטובת זה.

חשוב לשמור על דירוג האשראי, כבר היום נפגע דירוג האשראי של לקוחות רבים. הבנקים (וגם חוק נתוני האשראי) לומדים על ההתנהלות הפיננסית שלנו, ניצול מסגרת קבוע, הקפאת משכנתא, הלוואות לכיסוי חובות נלקחות בחשבון וישפיעו על הריבית וגובה האשראי בעתיד.  כך לדוגמה עדיף לקחת הלוואה לשיפוצים או לחופשה על פני הלוואה לסגירת חובות , כי גם מטרת ההלוואה נרשמת.

נערכים לשמור על הנכסים שלנו בהם קרן פנסיה, קרן השלמות, תכניות חסכון והשקעה. שימוש לא נבון בהם טרם הזמן עשוי לגרום יותר נזק מתועלת. ירידה נוספת עשויה להיות במחירי הדירות, שכן אבטלה ממושכת משפיעה על מחירי הדיור, לקניה, מכירה או השכרה.

שוק התעסוקה לכשיסתיים משבר הקורונה, ישנה את פניו לגמרי. חברות למדו להתייעל, להשתדרג טכנולוגית, לעבודה מרחוק, לחסוך בהוצאות משרדים, נסיעות , תן ביס, כנסים לעובדים, ציוד משרדי..אחר המשבר, על כל משרה יתמודדו מספר מובטלים, בחלק מהתפקידים יקטן היצע העבודה ובחלק אחר יעלה.

כדי לחזור או לשמור על מקום העבודה וגובה השכר, על העובדים להיות בעלי ערך גבוה  יותר למקום העבודה זה אומר לרכוש היום עוד מיומנויות : טכנולוגיות, מנהיגות, תקשורת, כתיבה, שפות, שיווק, מכירה.